בטיחות בשימוש בשמנים אתריים

בעולמנו המתועש כ-5% מכלל הצמחים מיועדים להפקת שמנים אתריים לשימוש טיפולי. יתר 95% מיועדים לתעשיית הבישום והמזון. טיב השמן האתרי, ריחו וטעמו מושפעים מהאקלים האזורי, מכמות הגשם שירדה באותה שנה, טמפרטורה, כיצד והיכן מגדלים אותו, יום ושעה בהם נקטף הצמח, כמה שעות הונח בחום ופרמטרים רבים נוספים. כל אלה משפיעים על טיבו של השמן טרם הגיע הצמח להפקתו.

הפקת שמן אתרי היא תהליך ארוך, מורכב ויקר, ולכן מחירו של השמן האתרי הטהור הינו לעיתים מאד גבוה. היות וחברות שונות הבינו את הפוטנציאל העסקי הטמון בהפקת שמנים ובשימושם,  הן מצאו דרך להוזיל עלויות תוך הפחתת איכות השמנים.

מכאן שההונאה הפכה לתהליך נפוץ בתעשיית שמנים וארומתרפיה. לא תמיד כשמצוינות המילים PURE, PURE 100%, אורגני או GENUINE  על גבי התוויות, מדובר בשמן אתרי טהור.

הונאה בשמנים הוא תהליך של הוזלת עלות השמן על-ידי הוספת חומר נוסף הירוד ממנו באיכותו. ישנן אין-ספור שיטות להונאה בשמנים, בו בזמן שאנו מניחים שאנו קונים שמנים באיכות גבוהה. הפיכת השמן לזול יותר, בהכרח הופכת אותו לאיכותי פחות.

בתעשיית הבישום והמזון יש צורך לאפשר תוקף ארוך ומתמשך, שאינו מצוי באופן טבעי בצמח עצמו. לכן תעשיות אלה מוסיפות מרכיבים כימיקליים ירודים, או לחילופין מייצרות ריחות מדומים, הדומים לריח הצמח הרצוי. כל זאת על-מנת להאריך את תוקף המוצר. דרך נוספת היא שילוב השמן האתרי עם מרכיבים נוספים על מנת להגדיל את כמות השמן המופקת. בעולם הארומתרפיה זהו מהלך פסול בתכליתו.

הוזלת עלות היא פגיעה באיכות

ישנם מספר אופנים בהם ניתן להוזיל את עלויות השמנים האתריים:

• דילול שמנים בשמני נשא, אלכוהול ושמנים סינתטיים זולים חסרי צבע וטעם.
• עירוב שמנים מאותו זן אך ממקורות שונים (לדוגמא שמן אתרי גרניום בורבון מצרפת עם גרניום מסין).
• עירוב שמנים אתריים המופקים מחלקים שונים מהצמח (שמן אתרי המופק מניצני ציפורן עם שמן אתרי המופק מעלי ציפורן).
• שילוב שמנים מזנים דומים (קינמון וקסיה, לבנדר ולבנדין).
• שילוב שמן יקר בשמן זול יותר (מליסה ולמונגראס).
• עירוב שמנים אתריים עם חומרים סינתטיים לדוגמת טרפינים משמן אחר.
• מיצוי בממס כימי – הפקת שמן ברמה גבוהה של חומרים רעילים ומן ההכרח, באיכות ירודה.
• זיקוק חוזר של שמנים – תהליך המחליש את המרכיבים הכימיים האחראיים על תכונות הריפוי.
• מיצוי ב-CO2 –מפיק שמן בעל ריח חזק אך המבנה הכימי של השמן האתרי אינו מאוזן ולכן האיכויות הטיפוליות של השמן פחות גבוהות מאשר בשמנים שהופקו בשיטה המסורתית.
• דילול בפראפין – אינו פוגע בארומה של השמן האתרי אולם ישנה סכנה פוטנציאלית לחומרים מסוכנים הגורמים לתופעות חנק ובעיות אנדוקריניות שונות, במיוחד אצל ילדים.

הדמיית השמנים יכולה להתבצע בשלב גידולו של הצמח, או בשלב הזיקוק (לדוגמא שימוש בחום או לחץ גבוהים מידי על מנת להפיק כמות שמן גדולה יותר במעט זמן ואנרגיה, הליך הפוגע במולקולות השבריריות של השמן ולכן האיכויות נפגמות). ישנה אף חשיבות ביושרו של הספק שהחברה מייבאת דרכו. ככל שמופק יותר שמן במעט זמן ומעט אנרגיה, כך הרווחים של היצרנים גדולים יותר, אולם דבר זה מותיר את השמן עם מעט מאד תכונות רפואיות-טיפוליות, אם בכלל. למרות שריחו של השמן יספק לנו תחושה של שמן אמיתי, רוב רובו מורכב מחומרים כימיקליים ירודים.

חברות שמנים העוסקות בשמנים אתריים למטרות טיפוליות מקיימות קשר רציף עם המגדלים והספקים, ובכך מבטיחות לעצמן איכות שמנים מירבית.

חשוב לזכור:

שמנים אתריים שאינם טהורים עלולים לגרום לתופעות לוואי לא נעימות כגון גירוי בעור, בחילות, כאבי ראש, דופק לא סדיר, שיבוש מערכות גוף שונות ואף להחמיר את המצב ההתחלתי שעבורו חיפשנו מזור. שמנים אתריים מדוללים בחומרים לא טהורים ו/או רעילים יובילו את הרעלנים הישר אל תוך תאי גופנו. מכאן שטוהר השמנים חשוב הן ליעילות הטיפולית והן לבטיחות בשימוש

שמני ריח – הם שמנים המיועדים לריח בלבד. אין שמנים אתריים של תות שדה, יערות הגשם, ריח ים וכיוצא באלה.

לשמני ריח אין איכויות טיפוליות. ריחם נעים, אך גם בשימוש במבער עדיף להשתמש בשמנים אתריים טהורים ואמיתיים, שכן אנו נושמים אותם אל תוך מערכות גופנו.

לא כל שמן שכתוב על התווית שהוא טהור, הוא אכן טהור – יש לחפש על התווית שם בוטני, שמו של היצרן והיבואן, תוקף, מספר מנה

שמנים המעורבים בשמני נשא כגון שמן שקדים, חוחובה ואחרים מתאימים למריחה על העור ואכן שומרים על תכונות ואיכויות טיפוליות כל עוד השמנים בתערובת הינם טהורים.

המידע אינו מהווה המלצה רפואית מוסמכת ואין בו תחליף לייעוץ רפואי.
המידע הינו אינפורמטיבי ואינו מיועד לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי.
אין להשתמש בו לצרכי פרסום. אין לשכפל / לצלם / להקרין.