תסמיני הצליאק ידועים עוד מימי יוון הקדומה, מהמאה הראשונה לספירה, בו כינה ארטאוס מקפדוקיה תופעה זו כ”קוליאקוס” כלומר סבל שמגיע מהבטן. שנים רבות התופעה היתה מוכרת, אולם רק בעידן המודרני גילה ד”ר סמואל ג’י ג’ונס, רופא ילדים, שהבעיה טמונה בגלוטן (חלבון הנמצא בחיטה ובמיני דגנים). חיזוק לכך ניתן בעתות מלחמה כאשר לחם לא היה בנמצא, ורבים ניזונו מעמילני תפוחי אדמה. באורח פלא תמו בעיות העיכול של אלה אשר היו רגילים לסבול מהן בעקבות אכילת קמח לבן ומוצריו. כמו-כן אחוז התמותה של חולי הצליאק ירד פלאים בעתות אלה, וכן מצב הרוח היה מרומם יותר. בקרב אנשים הרגישים לגלוטן, תאי מערכת החיסון הנמצאים ברירית המעי מזהים את הגלוטן כגורם זר, תוקפים אותו, ויוצרים סביבו דלקת המזיקה לרקמה הרירית. מצב דלקתי זה מונע מהגוף לספוג את הויטמינים והמינרלים מהמזון. תסמינים אופייניים למצב זה הם כאבי בטן, פצעים בפה, שלשול, אנמיה, ירידה במשקל, עצירות, לעיתים תת-תזונה, דלדול עצם והפרעות התפתחות שונות.
מידע זה אינפורמטיבי בלבד ואינו מיועד לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע מחלה כלשהי.
מתעניינים בנושא? פנו אלינו טלפונית: 03-6882040