טבעי שתרצו טבעי- האגדה האורבנית על הסבון

אף אחד לא יודע לספר איך זה התחיל, אבל כמו כל אגדה אורבנית אחרת, זה התחיל בנקודת זמן מסוימת, לא כל כך רחוקה.
ברחבי הרשת הופצה הידיעה על החומרים המסוכנים מאוד שמכילים סבונים, אלו שלא עשויים מחומרים טבעיים כמובן.
חומרים שעלולים לגרות לכם את העור במידה קיצונית ואפילו לגרום לסרטן!
לחומרים הללו יש שמות לא כל כך ברורים ולכן טבעי שכל מי שנתקל בידיעה הזו, העדיף לעבור לסבון טבעי ולא לקחת סיכון.
היום אנחנו כאן כדי להסביר לכם את הבסיס לאגדה הזו, ולספר לכם קצת על החומרים הללו.

קצת היסטוריה:

מסתבר שבסבון השתמשו כמעט מאז ומעולם. העדויות הראשונות להופעתו של הסבון הן משנת 2800 לפני הספירה, בבבל. וכבר בספר ירמיהו מוזכר הסבון- "תכבסי בנתר ותרבי לך בורית…"
הכנת הסבון פעם הייתה פשוטה בבסיסה אבל דרשה הרבה עבודה –
היה צורך לאסוף כמויות אדירות של אפר צמחים.
לשרוף אותו כדי להפוך את מלחי האשלגן לאשלגן פחמתי – שהוא חומר מנקה פעיל.
להוסיף לו מים ולבשל בהם שומן מהחי כדי לקבל את התמיסה הסמיכה הזו שמסוגלת לסלק כתמים – סבון.
במהלך השנים, כמו בכל תחום אחר, חיפשנו דרך להקל על עצמנו בהכנת הסבון, ומצאנו –
בשנת 1790 גילה ניקולה לבלאן הצרפתי איך להפיק סודיום קרבונט- או סודה לכביסה- ממלח בישול רגיל. וכך הפך ייצור כל סוגי הסבון לפשוט, מהיר וזול הרבה יותר.
אז מה השתבש?
הקידמה, כרגיל…
כדי לשפר את ייצור הסבון, החלו היצרנים להשתמש בחומרים סודיום לאוריל סולפט וסודיום לאורט סולפט, חומרים שאנחנו מכירים כיום בשמות SLS וSLES.
אלו חומרים פעילים שהפכו לנפוצים מאוד בתעשיית הקוסמטיקה בגלל תכונות הניקוי שלהם ובגלל החומר המתחלב בהם שמאפשר פירוק שומנים.
הם מופקים לרוב משמן קוקוס שידוע בתכונת הספוניפיקציה שלו.
מה זה אומר? זהו בעצם תהליך כימי בו מתחלקת מולקולה לשני חלקים.
בספוניפיקציה התהליך מתבצע כדי לפרק קשר של אסטרים – מלחים אורגניים, לשני מרכיבים שהם כוהל ומלח – תהליך שמתבצע בדרך כלל בייצור סבונים.
בעברית – החומרים הללו הם בעצם ממיסי שומנים והם גם יוצרים קצף – משהו שהורגלנו אליו, שקשה לנו לוותר עליו כשאנחנו מחפשים סבון או שמפו.
והחומרים האלו הם שעמדו במרכזה של אותה ידיעה, שטענה כי הם גורמים לגירוי ואפילו מסרטנים.

אז בואו נעשה סדר בעניינים:

מכירים את DR. MERCOLA?
יש לו אתר ובו הוא מפרסם אלפי מאמרים הקשורים בבריאות. אותו ד"ר הפך למתנגד לסולפטים – מלח מחומצה גפרתית – במוצרי קוסמטיקה.
באתר שלו נכתב שהם גורמים לגירויים בעור ובעיניים, לרעילות באיברים שונים, במערכות הרבייה ובהתפתחות עובר, ואפילו לשינויים הורמונאליים ולסרטן ומוטציות.
הוא גם מפנה אותנו לאתר של EWG , שם, לטענתו, נמצאת רשימה ארוכה מאוד של בעיות בריאות ומחקרים שמוכיחים אותן. "בעצם" הוא אומר "תראו שהם מדברים על כמעט 16 אלף מחקרים מPUBMED לגבי רעילות של SLS".
קודם כל, ד"ר מרקולה התבלבל בין SLS לבין SLES- שהם חומרים שונים למרות שהם משמשים לאותן מטרות – ומטעה את כולם.
העדות היחידה לחומרים מסרטנים נמצאה בתוצרי הלוואי של הSLS והSLES – והיא אכן פורסמה במאמר באתר של EWG (environmental working group))
אבל לפני שאתם נכנסים לפאניקה – הלכנו לבדוק מה באמת הולך שם, וגילינו שני דברים:
1. המאמר עצמו מבוסס על ביבליוגרפיה ובה 49 מקורות המצוטטים בו, להפתעתנו- רק 2 מהמקורות רלוונטיים בכלל לדיון האם SLS וSLES רעילים במוצרים קוסמטיים ובסבונים.
הראשון מהם מתאר ניסוי לזהות גירויים בעור כתוצאה משימוש בחומרים הללו, נגיע לזה עוד מעט. השני הוא דו"ח של ניתוח נתוני הבטיחות של החומרים הללו, והוא קובע שבפועל תוצרי הלוואי לא נמצאו במוצר הסופי.
2. מה שמעביר אותנו הישר לגילוי השני – גם תפוחים הם רעל!!!
ידעתם שאם תאכלו 5 ק"ג של תפוחים, תסבלו מהרעלה?

הכל עניין של מינון – גם אם מאתרים את תוצרי הלוואי עליהם דובר כי הם עלולים לסרטן, ישנו מינון המאושר לשימוש בטוח בכל מוצר (25 PPM –עשירית המליון).
במוצרים מוכנים לשימוש יש אפילו פחות מהמינון הזה אם בכלל!
אז המסקנה הראשונה אליה הגענו ברורה מאוד- החומרים בטוחים. אין סכנה לחומרים מסרטנים במוצרי הקוסמטיקה והסבונים המאושרים לשימוש.
נעבור לחלק השני – גירוי העור.
נכון, בSLS יש חומרים העלולים לגרום לגירוי של העור – אבל לפני שאתם אומרים – אהה!! – חכו רק רגע.
הSLS, במינון גבוה, הוא תכשיר ניקוי רב עוצמה והוא משמש בתעשיה ואכן עלול לגרום לגירוי בעור, אבל כמו שכבר אמרנו- הכל עניין של מינונים ובמינון הנמוך בו הוא נמצא בסבונים ובתכשירי הקוסמטיקה- לא דווח אף פעם על גירוי ויש לחומר הזה הסטוריה ארוכה של שימוש בטוח.
יותר מזה, הSLES, הנפוץ יותר בשימוש, לא נרשם או דווח על גירוי והוא בטוח לחלוטין בשימוש על העור, מהסיבה הפשוטה שהוא לא ממיס את חלבוני העור ולכן לא חודר לרקמות הפנימיות.
המסקנות לגבי הגירוי הן של ה – CTPA האנגלי – ארגון העוסק בקוסמטיקה, טואלטיקה ובישום.
ואם אתם אוהבים לשמור על איכות הסביבה- הנה צ'ופר בשבילכם:
מכירים את הECOCERT (אקו-סרט)? ארגון בינלאומי שבודק ומנפיק אישורים למוצרים טבעיים ואורגנים.
הארגון הזה קבע כי השימוש בSLS ובSLES מותר היות והם מוצרים מתכלים וכמעט ולא רעילים לסביבה.
זאת אומרת שהם לא פוגעים באיכות המים או בצמחים!

מסקנה:
שני החומרים הללו, גם הSLS וגם הSLES, שניהם חומרים מאושרים- על ידי כל גוף אפשרי – ובטוחים לשימוש. וודאי שאין בהם שום חומר שעלול לסרטן.
אז במה בכל זאת מסבנים אתכם?
מסתבר שלאחר אותם פרסומים לא מבוססים, וכדי למצוא תחליפים לחומרים הללו שכולם כל כך נבהלו מהשימוש בהם, החלו ליצר סבונים "טבעיים" מחומרים חדשים שאין לאף אחד שום ידע לגביהם, ואין מידע בשימוש ממושך.
רוצים לדעת באילו חומרים מדובר?
בין שאר המרכיבים מצאנו שני חומרים המיוצרים משמן קוקוס.
האחד מהם (Disodium Cocoamphadjactate) בעצם הופך לחומצת קוקוס, והשני (Cocamidopropyl betaine – CAPB) נבדק ונמצא כחומר אלרגני!
בסבונים ובמוצרים הטבעיים אותם אנחנו קונים בלב שלם – נמצאים עוד חומרים רבים שהם כימיים לחלוטין אבל היות והם הופקו מצמחים – הוענקה להם חותמת ה"טבעי".
למה הם עושים את זה?
כי אין אפשרות לייצר מוצר שגם יהיה טבעי לחלוטין וגם יעשה את העבודה וינקה כמו שצריך.
יותר מזה, גם הSLES, שעושה את העבודה מצוין ונמצא שהוא בטוח לחלוטין – מופק משמן הקוקוס,
ואם זה מה שמגדיר חומר כ"טבעי", גם המוצרים המכילים SLES טבעיים לחלוטין, לא?
כמו רוב האגדות, גם זו הוכחה כאגדה בלבד…

אז בפעם הבאה שמישהו מפיץ שמועה, נסו לבדוק כמה אמת וידע עומדים מאחוריה.

השתתפו בהכנת מאמר זה: מרילין אנקווה, דנה שלוס, יולי לובן
עריכה לשונית: ליבי שני

קורסים מומלצים:

קורס ארומתרפיה